יום חמישי, 17 ביוני 2010

ברגר.

למה אני צריך את זה בדיוק עכשיו על הראש .
השפעת הזאת עם העופות האלה , יש לי בלי סוף דברים שאני צריך לטפל ולייצב ופתאום אני מקבל פליק הגון לפנים עם איזה שפעם שלא מצליחה להתרומם .
למה בכל ארבע דקות ממציאים איזה צרה והעולם הופך לחדר מיון אחד גדול .יש לי הרגשה שמישהו מטעם הרשות של הקדוש שם למעלה מקבל דיווח על עודף תרופות ומול העודף הוא ממציא את המחלה .
בסדר , אני מדבר שטויות ,
תגידו לי אתם , איפה הייתה עד עכשיו השפעת הזאת ? בחופשה בתורכיה ? מה זה השפעת הזאת של הרגע האחרון ? מה פתאום צצה לה שפעת בעולם כל כך מודרני של תרופות ומומחים וביו טכנולוגיה ומה לא , מה קרה ? המומחים בדיוק עכשיו באיזה כנס חשוב בקריביים ולא התפנו להסתכל למיקרוב של השפעת בלבן של העיניים . תגידו לי אתם , אחרי זה באים אלינו בטענות שאנחנו מכניסים את כל העלום לפאניקה של איפה משיגים את ה"טמיפלו" המיוחל .
כל פעם שמישהו נדבק באיזה פינה חשוכה בעולם הכל רותח וצווח .

ברגר כבר רמז לי שאין צ'אנס למצוא את התרופה הזאת בבתי מרקחת , משהו בטון הדיבור שלו נשמע מחשיד , הוא כנראה רוקח איזה מהלך והוא לא מתכוון לשתף אותי , אני כבר רואה את עצמי שוכב מפורק בבית חולים עם בלי סוף נוצות בתוך הבטן וברגר מופיע בריא ומחושל וככה בלי שהוא מתכוון נופלת לו מהכיס קופסת התרופות של ה"טמיפלו" .
איך זה יכול להיות שיש לו כזאת מערכת קשרים מסועפת ומועילה ואני מתרוצץ בכל פעם כמו עכבר מורעל אחרי כדורים הכי פשוטים .
ניסיתי לקבוע עם ברגר פגישה שלא קשורה לעניין התרופה , אמרתי לו שיש לי להציע לו שותפות באיזה פטנט חדש שקשור בחידונים , ברגר אובססיבי בכל מה שקשור למשחקים וחידונים ותשבצים ואין כמעט דבר שהוא לא מפצח , מבחינתו זאת שאלה של חיים בכל פעם שהוא נתקע עם משהו שהוא לא יודע , כל מי שנמצא או לא נמצא בסביבה הופך לעובד מסור שלו , בכלל יש לו כישרון לסחוף אנשים לתוך הרצונות שלו וכל פעם זה מרגש אותי חדש .
קבענו להיפגש בבית קפה במרכז תל אביב בשעה 13.30 , אני כמובן מתייצב בדיוק שהמחוג דורך על הזמן , ברגר הכריז לפני מספר שנים פרס של מיליון שקל על זה שהמציא את השעון, הוא לא מצליח בשום מקרה להגיע בזמן , וכשהוא מגיע סוף סוף אחרי בערך שלושים וחמש דקות הכל מבחינתו כאילו ברור מאליו ואין שום סיכוי בעולם שהוא יטריח את עצמו ויתנצל.
הוא התיישב בהול ושאל אם יש לי אקמול כי הראש מתפוצץ לו , יכולתי להגיד שאין לי ולתת לו לסבול אבל נתתי לו, ואם באמת יש לו כאב ראש למה אחרי זה אני צריך להפוך לאשם .
בלי הכנות מוקדמות הוא פרץ לתוך דברי וסיפר לי כמו שדר ספורט צעיר על ביקור שהוא עשה לפני יומיים אצל רופא ממוחה ושאני לא מאמין איזה אינפורמציה יש לו בתוך הבטן , ניסיתי בעדינות לעודד אותו שישתף אותי , מה יש אני לא חבר והוא
המשיך בלהט לדבר על משהו נורא ואיום שעומד להתרחש על האנשות .
ניסיתי שוב בדרך אחרת ושאלתי אולי להזמין לך קפה עם חתיכת עוגה , עוגה הוא צווח עלי "אתה הרי יודע שאני אלרגי לקמחים " "ממתי אתה אלרגי לקמחיים" שאלתי בדאגה מוגזמת , אני אלרגי הוא ביטל אותי וחייג בטלפון הסלולרי שלו , הזמנתי את המלצרית ובקשתי להזמין כוס סודה עם קש , סימנתי לברגר שיזמין משהו כי אני משלם והוא הזמין מיץ תפוזים סחוט .

אני אולי צריך לעדכן אתכם בחצי משפט על היכלות הפיננסיות של ברגר ועל ההתנהלות הכספית שלו .
לארנק של ברגר יש חלודה בצירים כי בפעם האחרונה שהוא פתח אותו עוד הסתובבו פה התורכים , הוא לא מבין למה צריך להוציא מתוך הארנק כסף הוא מבין למה מכניסים ,אבל להוציא ?
יש לו בארנק כיס לכסף קטן ואם מסתמנת איזה דרמה לא צפויה וצריך לשלם על משהו הוא שולה מתוך הכיס הקטן בלי סוף מטבעות ומוציא את הנשמה למוכר .
יש לו בתי מרקחת ביהודה הלוי ששם הוא רושם כמו במכולת ובסוף כל חודש אחרי שהוא מוציא את הנשמה לרוקחת ובודק אלפי פעמים את החשבון הוא רושם לה צק לאמצע החודש .
רק שנבין, כשאמו נפטרה היא הורישה לו דירה של שניים וחצי חדרים ברמת אביב הישנה ואת כל הכסף שצברה מהפיצויים שקיבלה במשך השנים מגרמניה , ותאמינו לי אני לא מדבר על כסף קטן.
"תגיד " אני מנסה להשיח את תשומת ליבו "השגת כבר את הטימפולו כי לי יש הבטחה שברגע שהתרופה מגיעה מסדרים לי שתי קופסאות." הוא הביט בי ופתאום התפוצץ מצחוק , "תגיד כבר אמרו לך כמה היא תעלה לך התרופה הזאת" הוא שאל עם דמעות בעניים "למען האמת אף אחד לא אמר לי אבל יעלה כמה שיעלה , מדובר פה על שפעת טורבו.."
"תשמע טוב מה אני אומר לך מדובר פה במחיר כל כך יקר שאולי יותר טוב למות"
אני מביט עליו לתוך העניים ואומר לו באופן הכי ישיר ובלי חוכמות "לא איכפת לי המחיר אני לא מוכן שיתפסו אותי עם המכנסים למטה "
ברגר הוציא מכיס חולצתו עט פלסטיק ורשם משהו על חתיכת נייר , כשסיים
הוא קיפל את הנייר כמה פעמיים ומסר לי אותו , "תפתח בבית" הוא פקד עלי .
"אני מגיע הביתה רק בערב , אולי זה דחוף ?" הוא הסתכל עלי משעומם ואמר לי "תעשה מה שאתה רוצה" .
פתחתי בזהירות את הפתק היה הרשום עליו ארבע מאות אבעים ושבע שקל .
ומתחת היה רשום ארבע מאות שקל , שאלתי אותו מה זה הסכומים האלה , הוא המשיך להסתכל בי משעומם ואמר לי בטון של סוחר ממולח "למעלה זה מה שאתה הולך לשלם על שתי קופסאות למטה זה בכמה אני יכול להשיג לך " בלי להניד עפעף הוצאתי את הארנק וספרתי לו ארבע מאות שקל , הוא אסף את השטרות לחץ לי את היד ועזב את המקום כמו סוכן חשאי .
אחרי ימים הודיעו לי מבית המרחקת שהם קבלו את התרופה ואני יכול לבוא לקחת שאלתי כמה היא עולה אז הרוקח אמר לי ששים וארבע שקל .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה