מאדאם ג'אפן סילוופלה...

גברת עם גוף דחוס ועקבים רועשים יצאה אל פתח המסדרון הזקיפה את
החזה חיככה בידיה הרימה ראש כמו חסידה בוגרת והכריזה מאדאם ג'אפן.. הסתכלתי מסביב אף אחד לא קם, היא שוב חזרה בנימוס נוקב מאדאם ג'אפן סילוופלה, הבנתי שהיא מתכוונת אלי, עניתי סאמוואה
והיא מיהרה להתנצל.
חבר יקר ואני ישבנו ספונים בחלוקים ורודים במסדרון ארוך ומקושט, בידינו אחזנו דף יקר ערך ארוז בניילון שקוף, בתוכו היו רשומים בצרפתית הטיפולים שאנחנו אמורים לעבור בעשרת הימים הקרובים, במסדרון רחשו מלא צרפתיים וצרפתיות לא צעירים חלקם הגדול באו להוריד קילוגרמים שהצטברו עם הזמן מגבינת הבלה והקממברט ומהבאגטים עם החמאה הצהובה שאין בה גרם אחד של בריאות ומכמויות היין האדום שבשבילנו הוא תרופה בשבילם זה ככה, קראתי בז'ורנל צרפתי שהעבודה בשביל הצרפתים היא הפסקה בין הארוחות.
הגברת שהייתה מאד נימוסית הובילה אותי לחדר שבמרכזו עמדה אמבטיה ענקית, בתוכה רחשו מי ים חמים, הסרתי את החלוק ונכנסתי פנימה לתוך האמבטיה, במשך עשרים דקות הושפרצתי עד זוב דם, הזרמים שנראו בהתחלה כמו מחולות מים תמימים הפכו נוקבים בלי חצי פשרה, תענוג.
פתאום הכל נדם, שקט, המים התנקזו ותוך רגע האמבטיה התרוקנה,
נשארתי לשכב כי אף אחד לא אמר לי אחרת, פתאום נשמע קול נפץ
מקפיץ ומתוך החורים התפרצו זרמי מים מקפאים, עוד רגע אני מאבד את הקצת כוח גברא שנשאר לי, נשארתי לשכב ועוד ועוד מים עם ריח מוזר ניתזו פנימה וניקבו את גופי, הצרפתים האלה מבינים עניין. כשיצאתי משם הגוף צרב לי, שאלתי את החבר באופן עקיף בלי להטריד חס וחלילה את שלוותו אולי הוא יודע למה כולי צורב, הוא הסתכל עלי במבט נוגה ואמר אני מקווה שיצאת מהאמבטיה לפני שהתחילה לחטא את עצמה...
לקראת צהרים אחרי עוד כהנא וכהנא טיפולים שעל חלקם הגדול הייתי חותם קבע לכל החיים ירדנו לאכול צהרים, על דק שפונה אל הים היו פזורים בסדר מופתי שולחנות עם מפות לבנות וסכום בוהק.
ברקע נשמעה מוסיקה קורסיקנית שהיא מין הכלאה של מוסיקה צרפתית שמאלצית מעורבבת בחן איטלקי דביק, התיישבנו בשולחן קיצוני ממש מתחת לגלים, רק מהמראה אפשר לשבוע (אבל לא לבנות על זה) מלצר חינני הגיש לנו תפריטים, החבר החזיר לו את התפריטים ופקד עליו בלי אפשרות להבין אחרת טו דאייט מניו...
המלצר ביקש להתעניין אם אנחנו רוצים סלט וארט והחבר סימן לו בצרפתית.

אחרי עשר דקות לא שקטות הגיע המלצר עם שתי צלחות גדולות שעל כל אחת מונחת כוסית וודקה ובתוכה עד החצי נוזל ירוק, את הצלחת עיטרו שני גבעולי עירית ירוקים, הקומפוזיציה בהחלט מרשימה, בקשתי
בעדינות לבדוק שלא נפלה טעות, החבר אמר לי תאכל זאת המנה הראשונה, הסתכלתי על החבר לשתות אתה מתכוון ? לשתות או לאכול
החלטה נתונה בידיך. אחרי לגימה לא ארוכה הבנתי שמדובר במיץ שסחטו מסלרי טרי ולתוכו זילפו לא ברוחב לב טיפה אחת של אניס ושלושה גרגירי גזר טרי, זה היה מופלא אבל תוך רגע זה לא היה.
כשהמלצר אסף את הצלחות הוא שאל בצרפתית מנומסת היה לכם טעים אמרתי לו בעברית שאני לא זוכר.
הוא שוב הגיע עם שתי צלחות גדולות שבמרכזן הזדקרה גבעה מאד מאד חסכונית של ירק מבושל ועל ראש הגבעה נח נתח בלתי נראה של פילה מדג ברבוניה לא מפותח מנוקד בטיפות של רוטב ירוק. כל המנה תפסה עשירית מקום על הצלחת ובאופן לא מפתיע גם על הצלחת הזאת נחו שני
גבעולי עירית ירוקים שסימנו מטבח נובל קוזיני...
הסתכלתי על החבר הוא הסתכל בי ותוך פחות מרגע שתי הצלחות היו ריקות, התרווחנו בכסא כי חשוב לנוח בין מנה למנה.
לסיום קבלנו רמז מאד דק לסלט פירות שהיה עשוי מתות שדה אוכמנייה ועלה של מנטה. חשוב לציין את הסלט וארט שהגיע כמושיע ברגע גורלי, למרות שהיה עשוי משלושה עלי חסה עסיסיים לא הצליח לאזן את תחושת השובע. באופן כללי כל הארוחה שברגע זה סיימנו שווה לביס
אחד מתוך מנה ראשונה במול ים.
כשקמנו הגיש לי החבר תפוח עץ ירוק ואמר לי זה ליומיים אם פתאום יבוא לך לחטוף משהו... את הלילה הראשון עשיתי בצעידה מהירה בין המיטה לשירותים, לא ידעתי שאפשר להשתין כל כך הרבה.
למחרת בבוקר צעדתי בהליכה מהירה שעה שלמה, אחרי מקלחת קרה ירדנו לארוחת בוקר עם מזנון צרפתי עשיר במיוחד, עברנו לידו במבט זקוף וחסר עניין, בסוף המזנון עמדו בשלשות צנצנות יוגורט עם אפס אחוז שומן לקחנו כל אחד צנצנת הוספנו ביצה קשה ובמשך יותר משעה זילפנו את המזון הבריא ולא משמין הזה לתוך הגוף.
באולם הטיפולים יש חדר מעוצב עם אווירה מאד אופטימית על הרצפה במרכזו עומד משקל מאיים, הסרתי מעלי את החלוק, הלב התחיל לדפוק
בקצב מזורז, עליתי על המשקל והשפלתי מבט לעבר המחוג , אלוהים
ירדתי שנים וקצת קילו ביומיים הראשונים, ירדתי ועליתי שוב כדי לדעת
שאף אחד לא מצלם אותי לתוכנית מתיחות צרפתית,
אף אחד לא צילם אותי.
אחרי עשרה ימים מאד מאד בריאים ומאד מאד חסכוניים במזון טעים להפליא השלתי מעלי שמונה קילו.
עולה לי בבריאות אבל הצרפתיים האלה מבינים עניין.