יום חמישי, 17 ביוני 2010

יעקב ומיכה מורדוך.

לאחים יעקב ומיכה מורדוך הייתה מכולת בצמוד לבניין המגורים שלהם בשכונת הדר יוסף, המכולת נבנתה הרבה אחרי שבניין המגורים הוקם ויש סיפורים על עניניים לא הכי נעימים בקשר לתוספת שהשתיקה יפה להם, בעייריה פיתחו האחים מורדוך קשרים עם ג'ילונקה הגרוזיני ומאז הכל התיישר והיום כל מי שגר בשכונה ומבקש לסדר לו איזה עניין בעייריה יעקב מורדוך מרים טלפון ובדרך כלל תוך חצי רגע הכל מסתדר, את מיכה האח הקטן של יעקב הביאו לפני שלוש וחצי שנים מגרמניה והושיבו אותו מיד בבית סוהר אף אחד לא שואל על מה.

כל מי שגר בשכונה יודע שהכי נכון והכי כדאי לקנות במכולת של האחים מורדוך
אפילו שצריך לשלם כמה גרושים יותר על כל דבר, מעטים לוקחים את הסיכון
ויוצאים בשעת לילה מאוחרת לתל אביב לקנות מצרכים, ליעקב יש מלשינים שמדליפים לו ומזה צומחים לא מעט מתחים .

לפני שנה נפטר אביהם של יעקב ומיכה ואת הפרוכת בבית כנסת הספרדי בשכונה הם תרמו לעילוי נשמתו, מאז יעקב חובש כיפה ומתגלח רק פעם בשבוע ביום שישי לפני הקידוש, אביהם של יעקב ומיכה עבד במשחטת העופות של תל מונד ואחרי העבודה הוא היה הולך לשחק דומינו ולשתות ערק במועדון של אברהם התורכי, מאז שמיכה האח יושב בבית סוהר גזר על עצמו האבא שתיקה, יעקב היה מתחנן בדמעות שישבור את הנדר אבל אבא מורדוך לא נעתר וזה ייסר את יעקב והפך אותו למאד עצבני ולמאד עצוב.

פניו של יעקב זעפו רוב היום, הם היו מכוסים בזיפים שחורים וצפופים, הוא היה מעשן בשרשרת סיגריות רויאל, רוב הזמן הוא היה יושב ליד הקופה על כסא קש עם כרית מרופטת והתעסק עם כרטיסיות ורשימות במחברת, יעקב היה חוסך במילים, את רוב רצונותיו הוא היה מעביר בעזרת העיניים והגבות, עם השנים גדלה לו כרס תפוחה משתיית בירות ואקסטרה פיין, יעקב אוהב לאכול שקדים ירוקים והיו כל מיני סוכני לאקרים שבזמן שהיו מביאים לו סחורה ככה בלי להרגיש היו דוחפים לו שתיים שלוש שקיות של קילו.

בכל יום שני וחמישי יעקב היה סוגר את המכולת בשעה שש ונוסע לבני ברק לשחק פוקר פתוח עם כמה חרדים, לפני זה הם היו נפגשים במסעדה של פרידמן צלניקר ואוכלים צלחת מרק עם כדורי עוף וקישקע ממולא. בסוף הארוחה יעקב היה לוגם בקבוק סודה גדול ומשחרר גרעפס שמחריד את כל בני ברק,

כבר הרבה מאד זמן שיעקב מפסיד שם את המכנסיים ומגלגל את החוב עם צ'קים דחויים של הלקוחות.

אליהו מורגנשטיין היה סוכן מכירות של אפונה וגזר קפואים, בכל יום הוא היה משכים שותה כוס תה עם כמה ביסקוויטים לוקח קופסת פלסטיק עם אוכל שאשתו
הכינה לו לפני שהלכה לישון נכנס לווילס הלבנה שקיבל מהפירמה ונוסע למפעל בחולון להעמיס סחורה, כשהיה מסיים להעמיס את הסחורה הוא היה מפזר עליה בעזרת כפות הידיים קרח גרוס לשמור עליה טרייה ונוסע לדרכו.

בכל יום רביעי בסביבות שתיים וחצי הוא היה מגיע למכולת של האחים מורדוך פורק סחורה משאיר העתק הזמנה ושואל את יעקב מה עם החוב, יעקב היה מסתכל עליו ועושה לו עם הראש. אליהו היה מסמן לו עם היד בפעם הבאה, לוקח מהמקרר בקבוק טמפו קר ונוסע לדרכו.

יום אחד נקרא אליהו למפעל בחולון לשיחה דחופה עם צבי ויינטרוב המנהל הראשי, תשמע, הודיע לו צבי בקול תוקפני, אני לא מוכן יותר לספק סחורה למכולת של מרודוך עד שלא ישלמו שמה את החוב אני לא נדבן ואנילא פילנתרופ שהמורדוך הזה ילך לעזאזל זהו אתה יכול ללכת.

אליהו הסתכל במנהל הראשי וניסה להגיד לו משהו, בדיוק נשמע צילול טלפון והמנהל הרים את השפופרת, אליהו עזב את החדר. בלילה הוא לא הצליח לעצום את העיניים מאד הדאיגו אותו הדברים של המנהל הראשי והרבה יותר גרוע הוא חשב, איך הוא יניח עכשיו על שולחן של יעקב מורדוך אולטימטום, הוא יהרוג אותי.

כשהצליח סוף סוף הצליח להירדם לחצי שעה הוא חלם שהוא שוחה בתוך בריכת חמצון בראשון לציון ולרגליו קשורות בלוקים כבדים. למחרת בבוקר הוא עזר אומץ ונסע למכולת של יעקב מורדוך, הוא עצר רחוק מהמכולת והמתין בתוך הויליס, כפות ידיו הזיעו נשימתו הפכה כבדה, אחרי כמה רגעים הוא עזר אומץ יצא מהויליס וצעד בצעדים החלטיים לתוך המכולת.

יעקב היה לבוש בגופיה אפורה עיניו היו שקועות במדור הספורט, ברקע ניגן טרנזיסטור צרחני, הוא לגם מתוך ספל גדול קפה שחור ועישן סיגריה רויאל, שובל של אפר עמד לצנוח מהסגריה על העיתון. תשמע מורודוך אנחנו הרבה זמן עובדים ביחד ואני תמיד מביא לך סחורה טרייה ולא לוחץ על הכסף אבל די נגמר, עד כאן, אני רוצה שתחזיר לי את הכסף שאתה חייב לי, מה זה הרים יעקב את העיניים מהעיתון וסחב פנימה לתוך הריאות כמות עשן ענקית , אליהו לא נבהל ולא זז, אתה חייב לי כבר שלושה חודשים כמעט ששת אלפים לירות ואני צריך את הכסף.

יעקב הסתכל באליהו ולא האמין שככה מדברים אליו ועוד מי, לא מכובד לדבר ככה אל יעקב מורדוך, אף פעם אבל אף פעם אל תדבר ככה זה בושה, אולי זה בושה אבל יפטרו אותי ומי יביא פרנסה לאישה ולשתי הבנות שלי ? מה אני אלך לגנוב כסף? חס וחלילה למה לגנוב , זה לא יפה לגנוב. בסדר אז מה אתה מציע?

יעקב מעך את הסגריה בתוך מאפרה מלאה בבדלים שהייתה עשויה מבסיס של פגז, חשב לרגע ואמר לאליהו תשמע טוב, אני מכבד אותך הרבה תבוא היום בשעה שמונה וחצי בערב לחנות, בשביל מה? מה זה בשביל מה, תבוא ונגמר.

אליהו הסתכל מפוחד ביעקב, אתה נשבע שאתה לא עושה לי כלום, מה נשבע מילה של יעקב. אליהו הושיט לו יד יעקב דחק את לחיצת היד יאללה סע לשלום.

אליהו לא סיפר לאשתו שהוא נוסע ליעקב, הוא אמר לה שיש ישיבה דחופה של
ועד העובדים עם נציג של ההסתדרות לגבי תנאים חדשים שקשורים לחופשים בבתי הבראה. בשעה שבע וחצי בערב הוא ירד מהבית התניע את הויליס ונסע להדר יוסף,
הוא הגיע לאזור המכולת ארבעים רגע לפני הזמן, הוא כיבה את האורות של הויליס והמתין. הלב שלו דפק כמו משוגע, הוא היה בטוח שיעקב הולך לחסל אותו. הזמן לא זז כל חצי דקה הוא הסתכל בשעון, האור במרפסת של המכולת דלק .

יעקב הופיע חמש דקות לפני הזמן הוא הסיר מעל הפורד פרמונט שלו כיסוי מבד לבן עשה סיבוב לראות שהכל בסדר, בינתיים אליהו יצא מהויליס וצעד בצעדים החלטיים, כנס פנימה פקד עליו יעקב, אליהו נכס למושב שליד הנהג וטרק בזהירות את הדלת, בעוד הם נוסעים על כביש התערוכה אמר יעקב תשמע אני מחבב אותך אתה איש טוב ולא עושה צרות ואני נותן לך כבוד, אליהו לא העיז לענות הוא הסתכל ביעקב והמתין לראות לאן הדברים מובילים, בגלל שאתה בסדר המשיך יעקב, אני רוצה לסדר לך את החוב בצ'יק צ'אק. אנחנו בעסק יש לנו קצת צרות, הוא עשה הפסקה והצית סגריה, אבל לא מדברים על זה...

הם הגיעו לכניסה של תל ברוך ומרחוק הבחין אליהו בהרבה מכוניות עם אור נמוך. יעקב התקדם ונכנס לעיקול, על שפת הכביש עמדו לפחות עשר זונות צעירות עם גוף חשוף ונופפו ליעקב לשלום. תבחר אחת, מה השתגעת? הוא נחרד, אני לא עושה כאלה דברים, מה לא עושה? לא הולך לזונות? אתה לא מבין, כל אלה שעומדות פה שלי, תבחר אחת ומהיום כל ההכנסות ממנה שלך, אני יותר לא חייב לך גרוש.

המילים נעתקו מגרונו של אליהו.

בעוד הוא מנגב את הזיעה מהמצח הוא חשב לעצמו הסתבכתי ארבע פעמים.
גם לא נראה לירה מיעקב , גם הפכתי שלא מרצון לסרסור, את הכסף למפעל אני צריך להחזיר מכיסי אחרת יפטרו אותי, ולמכולת של מורדוך לא נמכור יותר
סחורה.

ככה חולפת תהילת עולם.

היום אליהו מורגנשטיין מנהל מאד מאד גדול.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה