כוס אמו.

כוס אמו שאג יהודה זה לא ילך איזה נודניק אתה, אני יודע על מה אני מדבר,
חסרים פה לפחות עוד שני ברגים וקפיץ שידחוס את השסתום, שמואל עמד חסר אונים הוא הביט לצדדים ידיו היו מלוכלכות בכתמי שמן שחורים הוא ניסה שוב להתאים את הלאגר, תנוח רגע ותחשוב ניסה יהודה להרגיע הוא הבין ששמואל בצרות צרורות. כל העת חלפו מכוניות חלקם צפר לאות הזדהות וחלקם סתם עצר להתעניין. עיניו של שמואל התחילו לדמוע הוא ידע בסתר ליבו שזה לא הולך להיגמר טוב בבית כשהוא יחזור אבא שלו יוציא חגורה ויחטיף לו מכות רצח זה האוטו הראשון שאבא של שמואל קנה לארק סטודי בייקר מודל שבעים שתיים לבנה אוף אוויט עם טסות מחוץ לארץ על הדשבורד היה מודבק מצפן שחור, הריפודים היו עשויים מבד קשה ההגה היה עטוף בחישוק דמוי עור, אבא של שמואל היה יורד פעמים בלילה עם מברשת שערות לנגב את החלונות שלא יצטבר אבק אבל זאת לא הייתה הסיבה, מאז שהוא קנה את האוטו הוא הרגיש שנולד לו עוד בן, לאף אחד לא היה רשות לגעת או להישען על האוטו פעם ליד המכולת של בנו יונילביץ איזה פרענק שם את הרגל על הפגוש כדי לקשור את הנעל אז אבא של שמואל יצא עם סל פלסטיק עמוס בקמח וביצים ופוצץ לו את הסל על הראש הפרענק השתטח על ריצפת הכורכר ואיבד לרגע את ההכרה אבא של שמואל התנפל עליו ובעט בו בצוואר בנו יונילביץ שהיה ברומניה אלוף סייף עזב את הקופה ורץ להפריד גם הוא חטף בעיטה לצלעות, כולם ידעו שלא משתלם להתעסק עם אבא של שמואל שהיה לוחם קפפ מפורסם בפלמ"ח ואיש שכל מיני דברים לא צפויים היו מעצבנים אותו.
שמואל לא ידע את נפשו הוא עמד ליד הלארק ומירר בבכי שקט לפני שלושה
שבועות הוא קיבל רישיון וכל החבר'ה שיבחו אותו ונתנו לו צפחות על הכתף, זאת
הפעם הראשונה שאבא של שמואל נתן לו את המפתחות שיעשה סיבוב עם החברה מיכאלה, כל העת היא ישבה במושב הקדמי ולא הוציאה הגה היא ידעה שאם תנסה להציע משהו היא תחטוף מקלחת של צעקות.
השעה הייתה הרבה אחרי חצות, אולי נדחוף ניסה יהודה, נדחוף לאן הרי מדובר בעליה וחוץ מזה אני לא רוצה שיופיעו סימנים של כפות ידיים על הפח של האוטו סינן שמואל תוך כדי בכי, מיכאלה צימרמן ויהודה מלצר ושמואל ברנוביץ היו בני כיתה, אבא של מיכאלה היה עם אבא של שמואל בפלמ"ח הם תמיד היו נפגשים בסוכות בסוכה של מנשקה אראל בירושלים והיו שרים שירי פלמ"ח עד אור הבוקר,
טוב ננסה לדחוף ואחרי זה ננקה עם בנזין את הכתמים, שלושתם היו לבושים בבגדי שישי חולצות לבנות עם צווארון מעומלן עומד חצי מכנסי גברדין שחורות שמואל היה חגור בחגורה שאבא של פוטי הביא למשפחה מהולנד ליהודה היו נעלי סירה שחורות מבריקות שהיו קונים לקראת פסח בנעלי מרדכי ובניו ברחוב הרצל בחיפה הם היו בדרכם לערב כיתה בטיבעון, אחת שתים שלוש הוציא את נשמתו יהודה, נו יאלה בכל הכוח, הלארק לא זזה, נו שמואל עם שתי ידיים ולדחוף, שמואל השקיע
את כל כוחו לפתע מרוב מאמץ הוא תקע פלוץ מאד קולני, יהודה הסתכל בשמואל ופרץ פתאום בצחוק אדיר מרוב צחוק הוא צנח על הרצפה והתגלגל בלי לשים לב לאן, מיכאלה כבשה את פניה והסתירה בכל הכוח את הצחוק שמואל עמד חסר אונים עם עיניים דמעות ולא ידע את נפשו שניהם התגלגו מצחוק שמואל התקרב אל שניהם כדי להפליק להם בוקס בפנים הוא התחיל לחייך ובין רגע החיוך הפך לצחוק גדול שלושתם בכו מצחוק יהודה כמעט נחנק מיכאלה ישבה ישיבה מזרחית וניגבה את הדמעות. לפתע נעצרה לידם מכונית דוג' דארט ברונזה עם גג סקי שחור מתוך החלון הציצו פנים של ערס עם שפם שחור וסגריה אסקוט בזוית הפה, מה
נגמר הבנזין.. לא ענה יהודה מחכים לחברים...מה מחכים ככה באמצע הכביש...
כן למה מה יש, מה יש...למה אתה מתחצפן, למה מתחצף זה באמת...תשמע חתיכת
ווזבוז תשמור הג'ורה שלך סגורה לפני אני מיישר לך את הראש. שמואל שהיה חסון אבל מת מפחד קם אל הערס ואמר לו למה אתה עושה עניינים אנחנו לא מפריעים לך יושבים ומחכים לחברים...אבל למה החבר שלך מנפח החזה, תעזוב אותו הוא מג'נו , כוס אמק הווזבוזים... אתה צודק סע לשלום חביבי אנחנו נטפל במג'נון...
למה אתם? צרח הארס והתיז את הסיגריה מתוך פיו, למה אתם מה אני נקה שבע בתנועה גדולה הוא פתח את הדלת של הדוג דארט והתנפל על יהודה בסטירת לחי מצלצלת, חלאס ניסה שמואל להפריד מה חלאס הוא יצחק לנו בפנים ואני ישב על התחת ושוב הוא הניף יד עם שרשרת מזהב והפליק ליהודה סטירה בצד השני של הלחי שמואל תפס עצבים ובעט לערס ישר בביצים הארס התקפל תוך שהוא משמיע זעקת כאב איומה יהודה קם לקח אבן קטנה איגרף אותה בכף ידו ועם כף יד סגורה הוא הכניס לו סנוקרת בצוואר מתחת לאוזן הערס נשכב על האדמה ונאנח מכאבים שמואל ניסה להרים את הערס ולהחזיר אותו למכונית, הערס התעשת לרגע הוציא קופסת אסקוט צהובה שלף סיגריה הוריד ממנה בעצבים את הפילטר נתן יריקה והכניס אותה בזוית הפה אתם לא גמרתם איתי חכו פה ואל תזוזו ניראה אותכם גברים הדוג' דארט עזבה בפול גז יהודה היה לבן מרוב פחד מיכאלה המשיכה לצחוק ולבכות, טוב צריך לעוף מפה מהר, יהודה ומיכאלה זינקו מהרצפה שתים שלוש ויאלה הלארק התחיל מדדה גלגליו נעו בכבדות שמואל מילמל הכל עובד נגדנו מיכאלה אמרה בקול רם הוא נסע לכפר אתא להביא את החברים שלו. סתמי ת'פה התפרץ יהודה עכשיו רק אתן חסרות לנו על הראש, הלארק תפסה מהירות והתחילה שעוטת לתוך ירידה יהודה צעק כנסו ושלושתם נשאבו פנימה , יהודה התיישב במושב הנהג מיכאלה לידו ושמואל מאחור יהודה שיחק עם מוט ההילוכים שהיה צמוד להגה פתאום נשמע שיעול של המנוע, יש חיים הוא צווח משמחה תוך רגע המנוע נדלק ועבד בטורים קבועים תפתחו את כל החלונות שתכנס רוח. הם דהרו במורד הדרך אולי נעצור בגלידריה של תל חנן? יאלה צחקקה מיכאלה בא לי שוקולד עם פטל, מרחוק בצבצו אורות אדומים לבנים של הגלידריה לקראת הכניסה יהודה האט ותוך כדי הפניה לתוך העיגול שמואל הבחין בדוג דארט של הפרענק חונה מול הפתח לגלידריה תמשיך הלאה הלאה צעק שמואל אל תעצור סע מהר קדימה שלא יכבה לנו עוד פעם האוטו, יהודה ניסה לעצור את האוטו ותוך כדי שהוא מסובב את ההגה הוא איבד את השליטה וניכנס חזיתית בדוג דארט רעש מחריש אוזניים הרעיד את הסביבה מתוך הגלידריה יצא הערס מנופח ממכות עם שלושה גביעי גלידה שוקולד והסתכל בנעשה הוא לא האמין למה שהעיניים שלו ראות מאחוריו הציצו עוד שני ערסים עם פנים רעות שפתחו עיני צפרדע ..
בני אלף זונות צרח הערס...
מי שיפגוש היום את יהודה מלצר מנהל הקזינו של מלון פאלאס בבוקרשט ויבחין בצלקת עמוקה ולא נעימה מתחת לעין שמאל שלו שידע שהצלקת לא באה ככה סתם .