פיאצה אלבי.

במרכז פיאצה אלבי שוכן בית קפה ישן שקירותיו מפוררים ומסביבו גדר חיה של שיחים זקנים , על שולחן שפונה לרחוב ישבו שלוש בחורות מג'נובה ועישנו סיגרים דקים, אחת מהן השילה את חולצתה כדי להראות לאחרות טאטו חדש של ינשוף שאוחז בפיו קלשון, הוא היה מוטבע בחריץ שבין שדיה, כמעט בטוח שמדובר כאן בשלוש זונות שיצאו אל השמש האיטלקית לצבוע את עור גופן, הן רעשו וקשקשו וגרמו למעט האיטלקים הזקנים שישבו בבית הקפה חוסר מנוחה.
אחת מהן הציצה לעברי וסימנה עם עיניה סימן לא ברור, נשארתי להסתכל בה
ומידי פעם היא הפנתה מבט וחייכה, לשולחנן הגישו שלושה גביעי גלידה וניל עם רוטב אדום, לפתע היא קמה ממקומה וניגשה לשבת לידי, היא הציצה לתוך
המחשב ושאלה באיטלקית איזה שאלה, הסתכלתי לתוך עיניה ואמרתי לה נו איטליאנו...אינגליש, היא לא הגיבה והמשיכה לגלגל את לשונה באיטלקית, היא תחבה שתי אצבעות לפיה ושרקה אל חברותיה לבוא ולהתבונן במסך, שתיהן קמו כמו פרגיות ערניות וגררו את עצמם אל המסך, הן הציצו ופרצו בצחוק, הסתכלתי וניסיתי בתנועת יד להבין על מה הצחוק, אחת מהן האמיצה, ניסתה ללחוץ על אחד המקשים, לא מנעתי ממנה, זה הוסיף עוד צחוק, האיטלקים המבוגרים שישבו
התבוננו במעשה, אף אחד מהן לא טרח להגיב, אחד מהם נרדם והתעקם על הכסא,
הוא אחז בפיו סגריה כבויה, הצחוק שגעה העיר אותו לרגע, הוא הביט בנעשה וסינן בין שיניו... פוטאנה.
האמיצה הניחה את ידה על הירך שלי ובלי שאף אחד ראה היא קירבה את כף ידה אל המפשעה, עוד רגע היא נוגעת.
בעזרת אצבע היא הקלידה שלוש פעמים על המסך הופיעה הספרה שלוש מאות, הקלדתי ליד המספר סימן שאלה, היא צחקקה וכתבה יורו, מחקתי את המספר ובמקומו הקלדתי מאה והוספתי ליד המספר סימן קריאה, היא הסתכלה בי מופתעת וסובבה את האצבע שלה קרוב לראש להודיע שאני לא נורמאלי, נמלכתי בדעתי ובאופן מאד תיאטרלי הוספתי למאה עוד עשר, אנחנו עומדים כרגע על מאה
ועשרה יורו... היא התפוצצה מצחוק.
ביקשתי באנגלית מהמלצרית להזמין גם לי וגם לה גביע גלידה, היא שאלה את המלצרית באיטלקית מה הזמנתי, המלצרית הסבירה לה בפנים זועפות, היא אמרה לה עוד משהו, ושוב הסתכלה עלי מופתעת ושוב סובבה את האצבע, חשפתי בפניה שריר שתבין מי החזק בשולחן, היא נגעה בשריר ופקחה זוג עיניים, היא קמה הזדקפה ועברה לדום...
תוך כמה רגעים התבשלו כאן יחסים מאד לבביים, מי יודע אולי בסוף נגלה שאנחנו בני אותה משפחה, אבל עוד לא לבנות על זה חברים, וחוץ מזה אולי היא זונה ועד כמה שאני בקיא באילן היוחסין של משפחתי, לא עמדה מעולם מתחת לאילן הזה מישהי ששידלה אנשים למעשים לא הגונים.
במעלה הרחוב הופיע גבר בשנות הארבעים עם פנים זעופות, היא הסתכלה בחטף פניה הרצינו, היא לחשה בזריזות סקוזי והתנדפה פנימה לתוך בית הקפה.
הגבר הזועף קרב אל השולחן ואמר לי מילים באיטלקית, הסתכלתי בו בפנים של רוצח וסיננתי נו אינגליש. הוא הביט עוד רבע שנייה והתחיל תר בעיניו את המקום, הוא לא זז מהמקום הוא הסתכל על השולחן והבחין בכוס המילק-שייק שלי שעמדה קרוב אלי, עוד כוס נוספת שלגמתי קודם עמדה מעברו השני של השולחן, הוא לקח את הכוס וקירב לאפו, סימנתי לו כמו מרלו ברנדו להניח את הכוס, תקעתי בו את אישוני וכיווצתי את המצח, עד כמה שהצלחתי לפענח הוא לא ממש התרשם. החלטתי בו ברגע להשתמש במשפט שאני אומר אותו כשצריך ושלא צריך, עברתי למבטא איטלקי כבד "ליסן אי אם בורן אין סיציליה אנד אי קילד אלוט אוף פיפל", הוא הפנה אלי מבט, עוד רגע הוא פורץ בצחוק, הוא דקר את עיניו בפני
"אי בורן אולסו אין סיציליה... וור יו בורן? "
הסתכלתי בו עמוק וחד ולא עניתי, בעיקר כי לא ידעתי מה לענות...
הוא התיישב ותקע את עינו בדלת הכניסה הוא יודע שהיא בפנים, יש לי הרגשה שאני הולך ומסתבך פה בפרשה איטלקית עם נפשות פועלות לא מי יודע מה רגועות, סגרתי את המחשב לגונן על חומרים, המלצרית בינתיים הגישה לשולחן שני גביעי גלידה ובקבוק דק ארוך ומהודר של גרפה עם שתי כוסיות דקות, מה זה הבקבוק הזה לעזאזל...
הוא הוציא חפיסת סיגריות ושלף מתוכה סיגריה, הוא הושיט לי את הקופסה סירבתי בחברות, עברה דקה ארוכה של שקט מתוח, "פוטאנה" הוא לפתע צרח
פוטאנה, פוטאנה, פוטאנה הוא המשיך כשהוא מכה באגרופו על השולחן.
הוא לפת את בקבוק הגרפה הצמיד לפיו ורוקן מתוכו לפחות חצי.
הסתכלתי בו והבנתי שהוא טעון וכועס והעסק לא הולך להיגמר טוב.
הרהרתי, איפה הזונה קיבינימט, שתצא כבר ושיכניס לה אגרוף בפרצוף ונגמור עם הלחץ הזה. עוד רגע יצא שבאתי הנה לעשות גישור בין סרסור אכזרי לבין פוטאנה איטלקייה, שנייה, מה פתאום אני לוקח אחריות מה נפלתי על הראש, קום ותתחיל
ללכת ואחרי זה תברח מי מכיר אותך דביל, מה לקום וללכת והסיפור מה,כלב, אולי הולך להתפתח פה משהו שאחרי זה נבכה שעות, מה אני עושה ? אולי נתקשר לאיתוש שהיה מאבטח ואיש קרטה מדופלם, מה יכול להיות אני אשאל אותו ונגמר. האיטלקי הדליק עוד סיגריה ואחרי שהוא סחב לריאות פרץ מתוכו שיעול קשה,
הוא שוב לקח את הבקבוק ושוב מצץ מתוכו כמות הגונה, מהפתח הפנימי של בית הקפה הציצה הפוטאנה פניה היו מודאגות, האיטלקי המשיך לשתות את תכולת הבקבוק ומידי פעם השתעל, הוא לא הבחין בה, היא ניגשה אל השולחן בוערת מכעס לקחה בידה את חפיסת הסגירות והשליכה אותה מעבר לגדר השיחים תוך שהיא מסננת קללה מאד מוסיקאלית באיטלקית, היא שלפה באכזריות מפיו את הבקבוק הוא הביט בה כנוע והיא הפוטאנה בלי להודיע או להכין מראש הורידה לו סטירה עם כל כף היד, נשימתי נעתקה, ברגע משהו ביחסי הכוחות השתנה, את הסטירה הזאת תכננתי מהצד שלו, הוא תפס את פניו והתחיל לבכות, היא שוב צרחה עליו משפט ארוך באיטלקית תפסה בדש מעילו וגררה אותו אל מחוץ לבית הקפה.
קולותיהם הלכו והתרחקו, עוד אני מנסה להירגע מהדרמה האיטלקית מגישה לי
המלצרית חשבון על שבעים ושמונה יורו.
אני מציץ בחשבון ולא מבין על מה הסכום,
שני גבעי גלידה עשרה יורו,
בקבוק גרפה ששישים ושמונה יורו...?
מי הזמין גרפה לעזאזל.