איזיה.

איזיה היה מרוח על ספסל ירוק בקצה הגן ומדי פעם היה לוגם מתוך בקבוק משומש משקה לבן שניראה דלוח , לידו רבץ כלב זקן שרוב הזמן עיניו היו סגורות , בכל פעם שאיזיה לגם הכלב היה מרים את ראשו מישר מבט ואחרי זה חוזר לישון,
על הספסל לידו היו מונחים כל מיני שאריות של חיים , חבילת עיתונים שהידיעות בהן הפכן צהובות מזמן חוברות עם טכסטים ותווים ברוסית סמיכת צמר עבה ומחוררת סיר בישול מפויח מפוחית פה וזוג נעלי התעמלות לא לפי מידתו ,
על חולצתו המרוטה בצבצו כל מיני סמלים ותגים בצבעים דהויים .

המולת הרחוב מסביב לא הפריעה את מנחתו עוברים ושבים היו חולפים על פניו מבלי לשים לב , לפעמים מישהו מהם היה משליך חמישה או עשרה שקלים לתוך חצי בקבוק פלסטיק אבל מעבר לזה הוא היה שרוי בתוך עולמו ולא היה מוכן לקבל לביקור אף אחד .

שמש חורפית קפחה על ראשו הקרח ואפו היה אדום ומקולף ,
איזיה היה באוקראינה זמר אופרטות לא כל כך מפורסם ואחרי שרוסיה התפרקה ונהיה שם אי סדר גדול אישתו אילצה אותו לעלות לתל אביב והוא בכלל לא רוצה .

יום אחד עברתי על פניו וראיתי איזה ילד קטן יושב לצידו על הספסל ויונק בעזרת קש שוקו מתוך כוס פלסטיק איזיה ישב מרותק ולא הוציא הגה גם הכלב שכב הסתכל ולא זז , מולו במרחק שלך כמה צעדים עמדה בחורה בת שלושים ושתים עם שיער אסוף ותרמיל גב צבעוני והסתכלה בנעשה , הילד מידי פעם הסתכל על איזיה וחייך במבוכה ואחרי זה השיב מבט אל האישה והמשיך לינוק מתוך הכוס ,איזיה לא הזיז את הראש הוא הסתכל רק בענייו ולגם בכל פעם שהילד הציץ לעברו .

אחרי כמה רגעים של שקט פנתה הבחורה ואמרה ברוסית איזה משפט
איזיה הסיט את העיניים לעברה ולא הגיב היא שוב פנתה אליו והושיטה לעברו שקית ניילון תפוחה הילד הסתכל על איזיה כאילו ביקש ממנו שיעשה מה שהבחורה מבקשת , איזיה עצם את עיניו ולא הגיב .
הבחורה עמדה ולא זזה .

טיפות של גשם טורדני התחילו להרטיב את הגן , מדי פעם עבר אוטובוס והחריש את האוזניים ,מוכר ביגלעך על אופנים עם שלושה גלגלים עבר במקום והניח ליד איזיה שני ביגעלך עם שומשום וחבילה מגולגלת של נייר שבתוכה זעטר , איזיה לא הגיב המעשה ניראה רגיל ולא מפתיע.

הבחורה פתחה מטריה צבעונית ונתנה לילד להחזיק מעליו שלא יירטב
הילד הסתכל והיטה את המטריה שתסוכך גם על איזיה , הבחורה שמה לראשה מטפחת ירוקה והמשיכה לעמוד .

היא שוב פנתה אל איזיה ואמרה לו ברוסית רכה ומתחננת איזה משפט שהמילה הראשונה במשפט הייתה פפה..ואחרי זה לא הבנתי .

מסביב הכל הששתק לפתע , הכל הפך מאובן וחסר צבע .
הסתכלתי על פניה של האישה שהיו מיוסרות הסתכלתי על פניו של הילד הקטן מבחינתו הכל היה מובן מאליו .



הסרט שראיתי אתמול על הגמדים לא נותן לי מנוח עצוב לראות גמדים בודדים ששום דבר לא יכול לשמח אותם.

חמישי בינואר 2000 שעת לילה מאוחרת בחוץ משתוללת רוח שמערבבת בתוכה טיפות גשם ענקיות , רעש הטיפות מזכיר ימי מלחמה , אני שוכב מתחת לשמיכת פוח שאמי הביא מתנה באחד מימי ההולדת שלי ומנסה להרחיק את טעטועי היום שעוד רגע מתחלף .

השכן בקומה העליונה מנסה לברר עם אישתו איזה עניין בקולי קולות
הסבלנות שלי הולכת ונגמרת עוד רגע אני יוצא מהמיטה מתפס אל הבן זונה ומניחת לו אגרוף במרכז הפרצוף .

בסלון מצלצל הפלאפון , עוד רגע חצות, בטח טעות ,הצלצול לא נותן לי מנוח הוא חודר מתחת לשמיכה וגרום לחוסר נוחיות .

משהו לא טוב קורה , הכל מתחבר למין המולה לא מתוזמנת שמתחילה לנגוס ביסים גדולים בדעתי ועכשיו חסר איזה חלום מורט עצבים והשכן
מלמעלה ירה כדור והלך לי הלילה , לא טוב ממש לא .

אני ניזכר פתאם שבפגישה שהייתה לי בקפה נואר עם מיטל היא הסתכלה בי חזק לתוך העיניים ואמרה בלחש באו ניסע לשיט בנהרות אנגליה שם לא שומעים עברית ואפשר להתפרע בלי שאף אחד יראה.

יש להן לבנות מין פרנציפ מוזר לנטוע בך ציפיות ואחרי זה הן נעלמות
לתוך ההמולה התל אביבית שזורמת עד הים ואתה נשאר לבד בשדה התעופה עם הכרטיסים ביד .

למיטל יש עניים ירקות ואף סולד כמו לשחקנית קולנוע צכית , היא
לא מסוגלת למצוא מנוחה באף רגע , האנרגיות שלה דמות למין דוד
מנריסוטה שבתוכו מתבשלת בירה , בכל רגע היא צריכה להיות הכי
מועילה והכי נחשקת וברגעים האלה אני מאד אוהב להיות במחיצתה
היא מקבלת בערך עשרים שיחות טלפון בכל שעה ולפעמים מסתמנת הרגשה שחלק מהשיחות הן בכלל יזומות , יש אפשרות שמישהו זריז מחשבה בעיר הקים חברה לשיחות יזומות כחלק מטיפול קבוצתי ללא מעט בנות שלא מצליחות להירגע במהלך היום .

הגשם ממשיך לרדת בלי הפסקה הוא כל הזמן מתגבר זה ניראה שבעוד רגע העיר טובעת ולא נישאר ממנה זכר , העיניים מאבדות שווי משקל
עוד רגע אני מוחק את היום וטס אל תוך החושך, מיטל עדין מדברת
לתוך השפופרת זה נשמע כמו קבוצת פקודות שהיא מחלקת למרכז החלל בנסא רגע לפני השיגור , מה הם היו עושים שם בלעדיה .
היא חושנית ומרטיטה ברגעים האלה אני מהסס אם לא להציע לה איזה מעשה מגונה זריז ,אולי בחולפן נלך על השייט בנהרות של אנגליה מה יכול להיות, סירה מים ושטים .

אולי ניקח חצי לוריבל שידחוק אותנו אל מרכז הלילה וגמרנו עם אלבום התמונות היומי שלא מרפה . עוד פעם כדור שינה אני מתחיל להיות דומה
לסבא מירון מיגור שאף פעם לא לקח כדורי שינה ותמיד הוא אמר לי בתחילת כל משפט שהוא לא ישן כל הלילה וכל פעם הייתי מפציר בו
שייקח כדור שינה והוא היה אומר לי שהוא לא מעיז כי זה כמו קוניאק וזה שורף תאי מוח .

מה עושים עם הערנות הזאת שלא מראה סימנים לאיזה חתיכת עיפות
כל פעם אותו סיפור עוד רגע אחת בלילה ומחר יש לי בלי סוף דברים על הראש.
די עם מיטל נזמין לה מונית ושתסע לדרום העיר שתסתובב ברחוב הרצל ותחפש איזה שידה לספרים או איזה ספסל עץ .

אולי אני אתקשר ליוסי ונצא לשבת בסטפן בראון לאיזה חצי שעה יוסי מעשן סיגריה אחת בלילה ויש לו על זה תאוריה משונה שבעוד לא הרבה זמן גומרים להדפיס מהדורה שניה ממנה .

הכל מסתובב כמו קרוסלה ישנה בלונפארק שמזמן לא מבקרים בו אנשים .
מה פרויד היה אומר על האי סדר הזה .

בבלאק זאק אני לא לוקח בחיים יותר כלף אם יש לי ביד שש עשרה
זה לא יאומן איזה טמבל אני , כל פעם אותו סיפור.
אני הולך לתת להם מכה בראש שלא ישכחו אותי עד הסילבסטר הבא,
הישראלים יודעים הכל לפני שמפסידים ואחרי זה לא זוכרים את המילים של שיר השלום מרוב עצבים .

שלומי מצליח בתמימות של ילד בין ארבע לגרור אותי בכל פעם לסוף שבוע בבוקרסט , יש שם מכל טוב , קזינו זונות רומניות מאד צעירות ,אוכל רומני טוב והרבה שתיה חריפה , מין משתה של אלים יונים עד אובדן חושים.

פעם קראתי ספר של סופוקלס שלא הבנתי ממנו הרבה אבל כל הזמן היתה לי תחושה שאני יושב בתיאטרון יוני עתיק ונערות צעירות מאכילות אותי במין פרות שקטפו בגן האלוהים ואני מציץ להן מתחת
לטוגה ורואה שדים ורדות ענקיות .

אורית מבשלת מרק עדשים והריח מוציא אותי מהדעת , מרק עדשים באחת בלילה אולי אני קם לטעום מהמרק ,
הדילמות האלה מכניסות המון רעש מתחת לשמיכה .

הסרט שראיתי אתמול על הגמדים לא נותן לי מנוח עצוב לראות גמדים בודדים ששום דבר לא יכול לשמח אותם.

כל הזמן עפים לי מתחת לשמיכה מרשמים של תרופות גילי שולח לי אותם בלי להסתכל מה הוא כותב .

גלגל הארועים הזה מסתובב בקצב רצחני איזה מלאך שאלוהים שלח
מסובב את המנעולה של המחשבות ואני לא מסוגל להסביר לו מה יש לי נגד הקצב .
זה ניראה כמו פרק ראשון במבוא לשגעון זה מתחיל להפחיד אותי ומהפחד הזה אני הכי מפחד .

פעם באיזה ספר קראתי על אישה משוגעת שהייתה מגרשת עם רשת שתופסים פרפרים את כל מי שנכנס לגן מאיר ,היא היתה צורחת בתורכית על כל מי שניראה לא שיך לגן , העינים שלה יקדו ושערה היה דבוק בחומר מבריק אל הפדחת היה לה חתול גינגי שלא התרגש מהצעקות והיא בכל פעם שמישהו ניסה להיכנס היתה
משדלת את החתול לנגוס ביס גדול שילמד מה זה שלא מציטים .

הדקות מתחילות לעבור את גבול הטעם הטוב , הפעם אני לוקח חמש עשרה בטוטו ועף מפה לאיזה אזור ירוק באופן מיוחד בבפובנס .